בניית אתרים לרואי חשבון – אתר מקצועי למשרד רו״ח שמביא לקוחות

למה משרד רואי חשבון צריך אתר מקצועי?

גם כשלקוח מגיע בהמלצה, הוא נכנס לאתר כדי לוודא שהמשרד מתאים לו: עוסק מורשה שפותח עסק מחפש מישהו שמכיר עסקים קטנים, חברה בע״מ מחפשת משרד שמלווה חברות, ושכיר שרוצה החזר מס מחפש מישהו שמטפל בדיוק בזה.

• הצגת השירותים: דוחות שנתיים, הנהלת חשבונות, החזרי מס, ליווי פתיחת עסק או ייעוץ מס, כל אחד בעמוד ברור.
• אמון: אתר מסודר עם פרטי המשרד, הצוות והניסיון משדר רצינות עוד לפני השיחה הראשונה.
• פחות שיחות מיותרות: מסמכים נדרשים, מועדים ושאלות נפוצות מופיעים באתר ולא דורשים שיחה.
• לקוחות חדשים מגוגל: אנשים מחפשים "רואה חשבון לעוסק מורשה" או "החזר מס לשכירים" ומגיעים למשרד שעונה על השאלה.
• זמינות: לקוחות יכולים להשאיר פרטים או לקבוע פגישה גם אחרי שעות הפעילות.

למה לבנות את האתר של המשרד בסמארטפיש?

עובדים עם עורכי דין, יועצים או משרדי ביטוח? ראו גם בניית אתרים לעורכי דין ובניית אתר תדמית לעסק.

המבנה הנכון לאתר רואה חשבון

אתר לרואה חשבון לא צריך להיות גדול, אבל הוא צריך להיות מסודר כך שכל לקוח ימצא מהר את השירות שלו:

עמוד בית

משפט אחד שמסביר למי המשרד נותן שירות, למשל עסקים קטנים, חברות או שכירים, קישורים לשירותים ודרך בולטת לפנות.

עמוד נפרד לכל שירות

דוחות שנתיים, הנהלת חשבונות, החזרי מס, פתיחת תיק במס הכנסה ובמע״מ, ליווי חברות או ייעוץ מס. עמוד לכל שירות עוזר ללקוח להבין מה הוא מקבל, ועוזר לגוגל להבין במה המשרד עוסק.

עמוד לפי סוג לקוח

אם המשרד מתמחה בקהל מסוים, כמו עוסקים פטורים, חברות טכנולוגיה, רופאים או עמותות, כדאי עמוד שמדבר אליו ישירות.

אודות והצוות

לקוחות רוצים לדעת מי יטפל בתיק שלהם. תמונה, ניסיון ותחומי התמחות של רואי החשבון במשרד מחזקים אמון.

מאמרים ומדריכים

מאמרים קצרים על שאלות שלקוחות שואלים: מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה, אילו הוצאות מוכרות, מתי כדאי לפתוח חברה.

יצירת קשר

טופס קצר, טלפון, WhatsApp, כתובת ומפה, ואם מתאים למשרד גם קביעת פגישה מקוונת.

רואה חשבון עצמאי לעומת משרד

מה צריך להופיע בעמוד שירות?

עמוד שירות הוא העמוד שלקוחות מגיעים אליו מגוגל, ולכן כדאי לבנות אותו כך שיענה על השאלות שלהם:

1. כותרת ברורה עם שם השירות, למשל "הגשת דוח שנתי לעוסק מורשה".
2. למי השירות מתאים ובמה הוא עוזר.
3. מה כולל השירות, ברשימה קצרה.
4. אילו מסמכים צריך להכין, כדי שהלקוח יגיע מוכן.
5. איך נראה התהליך מהפנייה ועד הגשת הדוח.
6. שאלות נפוצות על השירות, בשפה פשוטה.
7. הנעה לפעולה: טופס קצר, חיוג או WhatsApp.

כדאי לכתוב כל עמוד בנפרד, ולא להעתיק את אותו טקסט עם שם שירות אחר. תוכן כפול לא עוזר ללקוחות וגם לא לגוגל.

מסמכים, פרטיות ואבטחה

לקוחות של רואה חשבון שולחים מידע כספי ומסמכים אישיים. אם האתר מאפשר לשלוח מסמכים, צריך לתכנן אותו כך שהמידע יהיה מוגן:

• חיבור מאובטח (SSL) בכל האתר.
• טופס פנייה קצר שמבקש רק את מה שצריך לשיחה הראשונה, בלי מספרי זהות או פרטי חשבון.
• העלאת מסמכים רק דרך מערכת מאובטחת שמתאימה לכך, ולא בטופס פנייה רגיל.
• מדיניות פרטיות שמסבירה מה נעשה עם המידע. כדאי לבדוק עם יועץ משפטי את הדרישות שחלות על המשרד לפי חוק הגנת הפרטיות.
• עדכונים, גיבויים וניטור שוטפים. ראו תחזוקת אתרי וורדפרס.
• נגישות: כדאי לבדוק אילו דרישות חלות על האתר. אפשר לעיין במדריך נגישות אתרי אינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

חיבור למערכות הנהלת חשבונות

הרבה לקוחות של רואי חשבון מוכרים אונליין. כשהחנות באתר לא מחוברת למערכת הנהלת החשבונות, כל הזמנה מוקלדת פעמיים והחשבונית מופקת ידנית. זה לוקח זמן, וגם גורם לטעויות.

לדוגמה, עבור חנות ה-WooCommerce של דיאז בנינו חיבור API למערכת BigBoss: כל הזמנה באתר יוצרת הזמנה וחשבונית מס קבלה במערכת הניהול, בלי הקלדה ידנית. בבדיקות מצאנו ותיקנו מקרה של לקוח אורח שאין לו חשבון באתר, הוספנו התראה כשחסר מלאי, ווידאנו שהסכומים זהים בשתי המערכות. לקריאת המקרה המלא.

אם המשרד מלווה לקוחות שמוכרים אונליין, או שתרצו לחבר את האתר של המשרד למערכת שאתם עובדים איתה, כדאי לבדוק את זה כבר בשלב האפיון.

תוכן עונתי ובלוג מיסוי

החיפושים בתחום המיסים עונתיים: לקראת הגשת הדוחות השנתיים, בתחילת שנה כשמחפשים החזר מס, וכשמשתנות תקרות או שיעורים. משרד שמפרסם תוכן בזמן הנכון מגיע לאנשים בדיוק כשהם מחפשים.

• מדריכים קבועים: פתיחת עוסק, ההבדל בין עוסק פטור למורשה, הוצאות מוכרות.
• עדכונים עונתיים: מועדי הגשה, שינויים בחקיקה, מה צריך להכין לקראת סוף השנה.
• תשובות לשאלות של לקוחות: כל שאלה שחוזרת בטלפון יכולה להפוך למאמר.

כדאי לציין במאמרים שהמידע כללי ואינו מחליף ייעוץ מקצועי, ולעדכן אותם כשהכללים משתנים.

איך לקוחות מוצאים רואה חשבון בגוגל?

• חיפוש לפי שירות ואזור: למשל "רואה חשבון לעוסק מורשה בחיפה". עמוד לכל שירות וציון אזורי השירות עוזרים להופיע בחיפושים כאלה.
• Google Business Profile: הכרטיס של המשרד בגוגל ובמפות. כדאי שהשם, הכתובת והטלפון יהיו זהים בכרטיס ובאתר.
• ביקורות בגוגל: ביקורות של לקוחות בכרטיס העסק משפיעות על ההחלטה לפנות.
• חיפוש של שאלה: למשל "איך מקבלים החזר מס". מאמר טוב שעונה על השאלה מביא אנשים שעוד לא בחרו רואה חשבון.

קידום אורגני הוא תהליך מתמשך. האתר נותן לו בסיס נכון, והתוכן שמתווסף לאורך הזמן מחזק אותו.

איך בונים אתר לרואה חשבון, שלב אחר שלב

1. אפיון: מגדירים את השירותים, את סוגי הלקוחות ואת מבנה האתר, ובודקים איך לקוחות מחפשים את השירותים בגוגל. אפשר לקרוא עוד על אפיון אתר אינטרנט.
2. תוכן: מתכננים את הטקסטים לכל שירות ולעמוד האודות, ומחליטים מי כותב ומי מאשר.
3. עיצוב: עיצוב נקי ומכובד, עם תשומת לב מיוחדת לנייד. ראו גם עיצוב אתרים.
4. פיתוח ב-WordPress: אתר שהמשרד יכול לעדכן בעצמו, כולל מאמרים, ולפי הצורך קביעת פגישות או חיבור למערכות.
5. בדיקות והשקה: בדיקה בנייד ובמחשב, בדיקת טפסים ומהירות, חיבור לכלי מדידה ועלייה לאוויר.
6. ליווי ותחזוקה: עדכונים, גיבויים ואבטחה, ועזרה בהוספת שירותים ומאמרים.

כמה עולה אתר לרואה חשבון?

מחיר הפתיחה לאתר לרואה חשבון ב-Smartfish הוא 5,000 ₪ + מע״מ. המחיר הסופי נקבע לפי היקף האתר ומפורט בהצעה לפני תחילת העבודה.

כדאי להשוות הצעות לפי מה שכלול בהן, ולא רק לפי הסכום. לפירוט נוסף קראו כמה עולה בניית אתר.

כמה זמן לוקח לבנות אתר לרואה חשבון?

אתר לרואה חשבון עצמאי או למשרד קטן עולה לאוויר תוך 7 ימי עסקים מרגע שקיבלנו את החומרים (טקסטים, לוגו ותמונות; אם צריך, אנחנו עוזרות גם בכתיבה). משרד עם הרבה שירותים, צוות גדול או פונקציות מיוחדות ידרוש יותר זמן. לוח הזמנים נקבע בשלב האפיון.

כדאי לתכנן את ההשקה מחוץ לעונת הדוחות, כשלמשרד יש זמן לעבור על התוכן ולאשר אותו.

טעויות נפוצות באתרי רואי חשבון

1. עמוד אחד לכל השירותים: לקוח שמחפש שירות מסוים לא מוצא אותו, וגם גוגל לא מבין במה המשרד עוסק.
2. שפה מקצועית מדי: האתר נכתב לבעלי עסקים ולשכירים, לא לרואי חשבון אחרים.
3. אין דרך מהירה לפנות מהנייד: מספר טלפון שלא לוחצים עליו או טופס ארוך מדי.
4. טופס שמבקש מידע רגיש: בשלב הפנייה הראשונה מספיקים שם, טלפון ונושא.
5. מאמרים שלא מתעדכנים: מידע על מיסים שכבר לא נכון פוגע באמון.

שאלות נפוצות על בניית אתר לרואה חשבון